El חוּמצַת לִימוֹן גם בצורתו הטבעית וגם בתוסף, הוא נמצא במגוון מדהים של מזונות, למרבה המזל חוסר סובלנות אורגני הוא מינימלי יחסית כאשר מקורו טבעי, אך עם זאת, בגלל החומרים המשמשים לייצור חומצת לימון כתוסף, הוא יכול להתבטא מצבים אלרגיים או דחייה.
באופן כללי, כולנו יודעים שחומצת לימון היא זו שמתקבלת בדיוק מפירות הדר, כלומר בצורתה הטבעית, כאשר הלימונים והליים הם הפירות העשירים ביותר בתכולתם עד 8 או אפילו 10 אחוז מהחומצה שב הקשר עם משקל הפרי. אַחֵר מקורות טבעיים של חומצת לימון מדובר ברוב פירות היער (למעט אוכמניות), פלפלי קאיין, דובדבנים, ארטישוק, חסה, אננס, תמרהינדי ועגבניות.
יש מזונות שמייצרים חומצת לימון כתוצר לוואי של תגובות בין חיידקים, למשל רוב היינות, לחמי מחמצת ומספר רב של גבינות. עקב תופעה משנית זו של חומצת לימון נובעת מ- תהליך תסיסה טבעיישנם אנשים הרגישים ועשויים להיות אלרגיים או סובלניים למאכלים כאלה.
בזמן ה מלחמת העולם הראשונה, חוקרים אמריקאים מצאו שהם יכולים להשיג חומצת לימון בקנה מידה גדול באמצעות עובש אספרגילוס ניגר, גילוי שהוביל להשקה בשנת 1919, כפעולת ההדרים המסחרית הראשונה בארצות הברית, שהחלה את ייצורה בניו יורק.
למרות השימוש בתבניות ובכימיקלים שונים בתהליך הייצור שלה, חומצה ציטרית מוכרת כבטוחה על ידי ארה"ב. מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), עם זאת, אחוז קטן מהאוכלוסייה עשוי להיות רגיש במיוחד לתבניות או לנגזרות גופרית, ועלול לחוות תגובות אלרגיות לצורת התוסף של חומצת לימון, בפרט ילדים, נשים בהריון וקשישים.
תמונה: MF